לחיות עם הבילבול

תלמידי הבעל-שם-טוב שמעו מדברים באיש אחד שחכם הוא.

בלב אחדים נתעורר החפץ לבוא אליו ולשמוע תורתו.

נתן להם הרבי רשות; אבל הם שאלוהו: 'במה נכיר אם הוא צדיק אמיתי?'.

'בקשו ממנו', השיב הבעל-שם-טוב, 'עצה, מה עליכם לעשות, שלא יבלבלוכם עוד מחשבות זרות בשעת התפילה והלימוד.

אם יתן לכם עצה, הוו יודעים, שאין בו ממש…

כי עבודת האדם בעולם הוא להיאבק עד נשימת חייו האחרונה פעם בפעם עם הזר ולהכניסו אל עצמיות של שמו יתברך'.

(אור הגנוז, סיפורי חסידים, מ. בובר, עמ' 84)